גידול שפיר אינו יכול להתהוות ע"י טראומה

כללי :

1.         העורר יליד 1978, שירת בצה"ל, שירות צבאי מלא בין התאריכים 4.11.96 עד 24.11.99.

2.         בתצהיר עדותו הראשית מספר העורר כי נחבל בברכו השמאלית, בעוצמה מרובהו של חייל אחר.  (עניין זה מוכחש ע"י המשיב!). האזור של החבלה התנפח ואח"כ התפתח במקום גידול ממאיר.

3.         המשיב טוען כי בחומר הראיות אין זכר לטענה כלשהי בדבר חבלה מרובהו של  חייל אחר בעצמה מרובה, וכי טענות העורר הינן טענות כבושות חסרות בסיס - ואם בכלל היתה חבלה מדובר באירוע זניח שאפילו העורר לא דווח עליו לרשויות הצבא.

            ולכן - טענות העורר, הן טענות בלתי מבוססות שבאו כדי לנסות לאשש את טענותיו, לצורך התביעה בלבד.

4.         ב"כ המשיב טוענת, כי "לא ייתכן שמי שסבל מחבלה בעוצמה מרובה" לא יפנה לגורמים מתאימים וידווח על כך, לפחות לצורך קבלת טיפול רפואי  אין כל מסמך שלפיו  דווח על חבלה כלשהי....

5.         נציגת המדינה ממשיכה וטוענת כי בכל המסמכים הרפואיים המצויים בתיקו של העורר - הוא לא הזכיר כל חבלה וציין כי הכאבים ביירכו החלו רק לקראת אמצע שנת 1998, דהיינו יותר מחצי שנה לאחר החבלה - זו היתה גירסתו, לאורך כל הזמן מבלי שצויין כי היתה חבלה כלשהי.

היבט רפואי :

6.         בנושא זה הוגשו מספר חוות דעת רפואיות. חוות דעת רפואית של פרופ' ביאליק מיום 19.12.02, חוות דעת של ד"ר ברעם מיום 3.2.03 - וחוות דעת רפואית מטעם ד"ר ברעם מתאריכים 6.8.04-21.1.05. כל אלה הוגשו מטעם ק. התגמולים.

            פרופ' ביאליק מתייחס בחוות דעתו לתלונת העורר ולחבלה לה טען, שארעה ביום 15.12.97 - לפי קביעתו של ד"ר ביאליק, העורר מתהלך ללא צליעה - קיימת צלקת נתוחית באוך 27 ס"מ על ירך שמאל וצלקת נוספת באורך 14 ס"מ.

            פרופ' ביאליק קובע כי מדובר בגידול שפיר שבונה סחוס מסוג ENCHONDROMA (אנכונדרומה).

            לדעתו של פרופ' ביאליק, מומחה בתחום האורתופדי, אין כל הוכחה חד משמעית בספרות הרפואית, כי חבלה יכולה לגרום לגידול ממנו סובל העורר. פרופ' ביאליק קובע כי אילו היתה דעתו הנוגדת של פרופ' הורן, נכונה היתה, שכיחות הגידולים הללו גדלה בעשרות אחוזים, דבר שאיננו קיים!

            ד"ר יעקב ברעם, מומחה לאונקולוגיה בבי"ח תל-השומר קובע בחוות דעתו  מיום 3.2.03 (סומנה "ב") - מדובר בגידול מסוג אנכונדרומה המופיע בדר"כ בעצמות הקטנות ופחות בעצמות הארוכות ורק לעיתים רחוקות, הופך גידול מסוג זה לממאיר. הגידול הממאיר שאינו קיים אצל העורר, נקרא כונדרוסרקומה.

            חבלה לדעתו אינה גורמת לגידול מסוג אנכונדרומה. קצב הצמיחה של הגידול מסוג אנכונדרומה, הינו איטי במיוחד, יתר על כן, הגידול הזה נתגלה אצל העורר זמן קצר לאחר החבלה הנטענת על ידו ואם גידול נגרם ע"י גורם חיצוני, הרי במקרה שלנו, יוצא שהגידול נתגלה סמוך לחבלה הנטענת, בעוד גידול כזה צומח שנים רבות ולכן לא יתכן שהחבלה הנטענת "הצמיחה" בעורר גידול מסוג זה!

פרופ' הורן שקבע כי יש קשר בין החבלה שנחבל העורר מרובהו של חייל אחר ובין הגידול השפיר שנתגלה ברגלו (אנכונדרומה) אומר בחוות דעתו מיום 3.3.05, כי קשה להוכיח תופעות שונות בביולוגיה ובלשונו:

"ידוע כי לתופעות ביולוגיות רבות אין הוכחות חד משמעיות. במסגרת זו נכלל גם נושא הקשר בין חבלה כגורם להתפתחות גידול.

לעת עתה לא קיימת עדיין שיטה מעבדתית להוכיח תיזה זו במציאות. לפיכך, עסקו החוקרים בשיטות מחקר אפשריות להבנת התהליך האמור. דרכים אלו הוצגו על ידי בחוות דעתו המקורית. ביניהם הוזכרו על ידי האפשרויות השונות הקשורות במנגנון הביוכימי והקשר לחבלה. פרסומים המכילים תאורי מקרים נפוצים בספרות ויש להזכיר כי מאמרים אלו עברו כולם PEER REVIEW  טרם קבלתם לפרסום. לסיכום, מאחר והגידול מסוג כונדרומה אינו נכלל בין הגידולים השכיחים, האינפורמציה לגביו אינה רבה כבגידולים שכיחים אחרים ולכן יש להתייחס לידע שניצבר עד כה בהבנת התהליכים הקשורים בגידול זה".

רק מן הקטע הזה עצמו - לא ניתן להסיק מבחינה משפטית כי יש קשר בין הגידול השפיר ובין החבלה שנחבל החייל לטענתו וזאת בניגוד לגידול אחר כונדרוסרקומה שהינו גידול סרטני, תופס מקום שיכול להתפתח כתוצאה מטראומה.